לאומי קארד בע"מ נ' אבראהים

החלטה

1.בפניי בקשה להעברת הדיון לבית משפט שלום בתל-אביב, מכוח תנית שיפוט בהסכם שנערך בין שני הצדדים.

לטענת המבקשת המשיב קרא את ההסכם לפני שחתם עליו ובעצם הוא הסכים שמקום השיפוט הייחודי הינו בבית המשפט המוסמך בתל-אביב, ועל כן, מבקשת המבקשת להפעיל את תקנה 5 לתקסד"א ובהסתמך עליה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב.

2.המשיב הגיש תגובה שבהטען שהסעיף בהסכם אליו מפנה המבקשת הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד וכי המשיב חתם על הדף הראשון של ההסכם ולא חתם ספציפית ליד תנית השיפוט וכי העניין לא הוסבר לי, וכי מדובר באזרח פשוט מול חברה גדולה שיש לה סניפים בארץ ולכן אין לייחס את חתימתו על ההסכם כחתימה על תנית השיפוט וכי כל הזיקות בעניין הסמכות בהתאם לתקנה 3, מצביעות על בית משפט במחוז הצפון ובמיוחד לנוכח מקום מגורי המשיב ומקום עסקו, ומקום יצירת ההתחייבות ואף החתימה על ההסכם שעליו מסתמכת המבקשת, גם הוא נערך בנצרת.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה, שבמקרה זה הזיקות שנקבעו בתקנה 3 לתקסד"א, גוברות על תנית השיפוט.

לא במקרה קבע המחוקק בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982, כי תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך, הינו תנאי מקפח ועל כן, אני קובע שהזיקות שבתקנה 3, כפי שפירטתי לעיל, גוברת על תנית השיפוט שקבעתי שהינה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

לא מצאתי כל זיקה לתל-אביב לעניין הסמכות, למעט אותו תנאי שקבעתי שהוא מקפח ומרביתן של הזיקות ככולן, מובילות לבית משפט במחוז הצפון.

אי-לכך הבקשה להעברת הדיון נדחית.

לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: